top of page
חיפוש

מה מסתיר מאיתנו את האור?



הקלידוסקופ כמשל למשברים שבחיינו.


אם חושבים על כך לרגע, הצורה הסדורה שבציור משמאל, התחילה את דרכה כאוסף של שברי זכוכית קטנים, ארעיים, חסרי צורה וסדר, המרוכזים בחלקו העליון של הקלידוסקופ.

לשברים יש תפקיד מרכזי ומעניין מאוד בזמן הצפייה בקלידוסקופ, שכן, מצד אחד, העצמים הללו מסתירים מאיתנו את האור, כשהם משמשים כסוג של פילטר, מסנן, המונע מהאור להיכנס בכל עוצמתו לפנים הגליל ולסנוור את העין. אבל, בו בזמן, דווקא בזכותם, האור נגלה לנו, שכן הם אלו שמתנוצצים באור, האור מאיר בעדם וסביבם.

מעניין שדווקא אותם החלקים שמסתירים מאיתנו את האור הם אלו שמגלים לנו את האור, ואת מהותו כמאיר.

חומר למחשבה על המשברים שבחיינו, שבהתבוננות פנימית, בפרספקטיבה של זמן , אפשר להודות בפה מלא שהם אלו שעוררו והאירו יכולות שלא חשבנו שזמינים ו/או קשורים אלינו.

כיצד זה שדווקא אותם חלקים שבורים שבקליידוסקופ, הם אלו שמגלים את השלם וההרמוני?

בהתיייחסות לקליידוסקופ כמשל, שברי הזכוכית נמשלים בעיני לכל אותם אירועים המתרחשים בחייו של אדם בין לידה למוות . אירועים שלא תמיד קשורים בבחירות שלנו, אירועים שפשוט קורים לנו. אירועים שבאמצעותם אנו חווים הלכה למעשה את העולם. אירועים שהופכים להיות מאגר החוויות שלנו מן העולם. החוויות נשמרות בנפשנו כזיכרונות. חלקם נעימים חלקם כואבים, אך רובם ככולם משפיעים (לרוב באופן לא מודע) על דפוסי המחשבה, הרגש, וההתנהגות שלנו בעולם.


למרבה הפליאה, בדומה להתבוננות בקלידוסקופ, יש לנו את היכולת להתבונן על חוויות חיים אלו בראייה פנימית. לא כאירועים חיצוניים שקרו לי, חלפו ואינם, אלא כתמונות נפש חיות ובעלות משמעות. למעשה, האפשרות שניתנה לי כאדם להסתכל על אירועי חיים אלו בהתבוננות פנימית, מגלה משהו מעניין מאוד וכלל לא מובן מאליו: החוויות המקריות הללו מתגבשות לעיניי הפנימיות כרצף של תמונות הקשורות זו בזו ואף נובעות זו מזו. כל אירוע שהתרחש בעבר קשור ו/או יתקשר לאירועים אחרים בזמנים אחרים, ויש לו השלכות ארוכות טווח ומורכבות, על אופני הרגש, המחשבה וההתנהגות במהלך חיי. התודעה העצמית שלי, הנוכחות הזו שמלכדת את החוויות הנפרדות לידי תמונה שלמה, היא הנמשל לאותו אור פנימי המשתקף במראות הקלידוסקופ ומאיר את החלקים והקשר שביניהם. בזכות אור זה יש לי היכולת להתבונן בחיי הנפש שלי ולשייכם לעצמי, ללכד את כל החוויות לישות אחת ששמה 'אני'.

מתבקשת השאלה מהו מקורו של אותו האור הפנימי המשתקף בנפש כתודעתי העצמית ? שכן אם חוזרים לרגע למשל הקליידוסקופ, הרי האור הפנימי שמשתקף במכשיר, לא צץ משום מקום ,יש מקור ממנו הוא נמשך.

האם ייתכן, שבדומה לתהליך שמתרחש בקלידוסקופ, התודעה העצמית שלי אינה אלא רפלקציה, השתקפות,

של תודעה רחבה יותר ?

באופן אישי, אני מניחה לעצמי לאפשר לתודעה שכזו להיות. אני בוחרת להאמין בקיומה, איני מנסה להוכיח או להפריך, אלא לברר יותר ויותר על מה מדובר.


היות ואין מדובר בנושא גשמי, את הבירורים הללו אני עושה בעיקר דרך שני ערוצי מידע של ידע רוחני: האנתרופוסופיה והקבלה. הידע בו אני מתמקדת עוסק במשמעות המיוחדת של האדם בעולם, שמצד אחד הוא חלק בלתי נפרד מעולם הטבע וכפוף לחוקיו, אך קיים בו צד נוסף, שמאפשר לו להתעלות מעל הטבע (לחקור,להמציא, לתת, לחמול... )באמצעות התבונה והרגש האנושיים.

הידע הרוחני-תודעתי שופך אור על מבנה הנפש ועל ה'אני' השוכן בה, מסביר את חלקיה ואת קשריה עם העולם הפיזי ועם עולמות הנפש והמחשבה (עולמות שאמנם ניתפסים בחושים רגילים, אך יכולים להיתפס בכוחות הרגש והמחשבה המאומנים לשם כך).

הידע הרוחני נותן גם כלים מעשיים לפיתוחה של הנפש, איזונה ושכלולה. כלים, המיועדים לאפשר איזון רגשי וזיכוך. זאת, על מנת לאפשר לתודעה הפרטית לקלוט עוד מידע, עמוק יותר ורחב יותר על עצמה, ועל הקשר שלה לטבע, לנפשות האחרות, למין האנושי ככלל, ולתודעה הכוללת.


כאשר משהו מתוך הידע הזה מתקבל בנפש כאמת, אפשר לדבר על תובנה/'הארה' . כשזה קורה יש תחושה של מלאות פנימית, התפעלות (יראת כבוד), אהבה ורגשות הודיה.

ככל שהלימוד מעמיק, התמונה מתבהרת ומתרחבת, ככל שיותר חלקים עוברים ממצב לא מודע למודע, כך אני מודעת יותר ויותר להיותי חלק ממארג אנושי-תודעתי שלם, המורכב מפרטים רבים ומגוונים, ושאותו מקור אור שמאיר בי, מאיר גם בם.


ההבנה שאני חלק ממבנה רחב, כללי, הרמוני , מחייבת אותי לצאת מתבנית חשיבה שעוסקת בעיקר בהבנת עצמי ושיפור איכות חיי, ולבחון כיצד אני קשורה לכללות וכיצד אני משתלבת במיקומי המיוחד במבנה הכללי. (ואם אני כאן מנסה להנגיש, בציורים ובמילים משלי, מידע על הנושאים המופשטים והמורכבים הללו, כנראה שזה חלק מהעניין).


לסיכום , ולאור הרהורים על הקליידוסקופ כמשל , אני נוטה לראות בתודעת העל כמקורו של אותו האור החודר לפנים הנפש (ברחמים, במידה, בלי לסנוור), מאיר באור חדש את פיסות חייה, ומלכדם ליריעה אחת, לתודעה עצמית. אור שמגלה לנפש את ייחודה וגווניה המיוחדים, את האינדיבידואליות שלה, ובו בזמן, כל תודעה פרטית ('אני'/אינדיבידואל) מאירה את חלקה במבנה של התודעה אנושית, המתפתחת לאורך הדורות.

כל חלק שמאיר הינו התגלמות של פוטנציאל אור אינסוף המאיר בכל, כפי שמובע בשיר, ובציטוט שלפניכם.


" תכלית הבריאה היא להאיר את אור הכללים בפרטים, ולהראות כיצד כל הפרטים אינם אלא כלי לגילוי הכלל".

*ציטוט מאת הרב איתמר שוורץ בפרשנות לספר 'דרך השם' מאת הרב המקובל משה חיים לוצאטו (רמח"ל), הקדמה, עמ' יז'.


* המאמר והשיר מופיעים בספר 'רגעים לאינסוף' , שיצא לאור ביוני 2022 בהוצאה פרטית, מהודרת ומושקעת. בספר שירים בנושאי נפש ותודעה, ציורים מתוך הסדרה 'התנוצצות' וכן מאמרים וציטוטים שנועדו להתבוננות פנימית והעמקה.







#האור#WixBlog #קלידוסקופ #תודעה #ציור #השתקפות #התבוננות#אנתרופוסופיה#קבלה#אור#תודעה#מודעות#אינסוף#איילת השחר סלע#רגעים לאינסוף#אור פנימי


59 צפיותתגובה 1
bottom of page