'רגעים'- הסבר קצר

'רגעים' - סדרת ציורים בטכניקה משולבת העוסקת במראות המרהיבים-חמקמקים
הנגלים למתבונן בעת צפייה בקלידוסקופ.
הסדרה מזמינה לבחון את היופי שנובע משילובם יחד של חלקים נפרדים, בעלי צורות וגדלים משתנים, אל תוך מבנה הרמוני שלם ואחדותי, אשר מתוכו הם מקבלים משמעות חדשה בהתאם להשתלבותם ומיקומם במכלול.

כל ציור בסדרה מנציח רגע חולף שלא יחזור עוד.

​

נתונים טכניים: 

הציורים נוצרו  בשני שלבים:
צילום(+הדפס דיגיטאלי) וציור רב-שכבתי בצבעי שמן.​

באמצעות המצלמה אני מתבוננת בצורות הקסומות החולפות ביעף, תוך כדי שהיד לוחצת על מתג המצלמה כמעט ברצף.

בשלב הבא אני מעלה את התמונות למחשב. ממיינת, בוחרת, גוזרת, מחברת, ואז שולחת הקובץ הערוך להדפסה דיגיטאלית, על גבי קנבס, בהגדלה משמעותית.

 על ההדפס אני מציירת בעשרות שכבות דקות של צבעי שמן.
הנופח של צבעי השמן, ותהליך ההפשטה שעובר הציור, מוסיף לכל עבודה מימד נוסף, קוסמי, רגשי וחם.

 

משמעויות:

פירוש המילה קלידוסקופ kal'eidoscope, מיוונית עתיקה, הינו 'להתבונן בצורות יפות'. 

התבוננות שלי בצורות המרהיבות, המתחלפות זו אחר זו בקצב מסחרר, העלתה בתוכי שאלה:
"איזו המשמעות יכולה להיות לכך ששברי זכוכית אקראיים, המופעים בצידו האחד של הקליידוסקופ, מתגבשים לידי מבנה הרמוני, שלם, אחדותי וזוהר, מצידו האחר?

אני מציעה פרשנות המדמה את גליל הקלידוסקופ כמשל ל'אני'. חיצוניות הגליל משולה לגוף הפיזי, חלקי הפלסטיק ושברי הזכוכית בקצהו, שנעים באופן מקרי, רנדומאלי, מציינים אירועים שמתרחשים במהלך החיים,  ואילו פנים הגליל מתייחס לעולם הפנימי, עולם הנפש, למקום שבו האירועים הופכים לזיכרונות, רגשות, דפוסים והרגלים .

בחינה של זכרונות החיים מנקודת מבט פנימית מאפשרת לגלות קשרים וההקשרים שבין האירועים השונים ורישומם. מה שנראה לכאורה כצירוף מקרים מסתבר כבעל קשר מהותי. התודעה העצמית שלי כמו מאירה באור חדש את הזיכרונות, מגלה את חוט השני שמחבר ביניהם.
אלא, שבדומה למקור האור שחודר לקליידוסקופ ומאיר את חלקיו, ייתכן שתודעתי העצמית אינה אלא השתקפות של מקור אור חיצוני, של תודעה כוללת המאירה בי באופן פרטי.

שאלה נוספת, משמעות נוספת, שעלתה בי קשורה בזמן, ביחס שבין הריבוי וההשתנות לאחדות הרצופה. בין המשתנה בכל רגע: ריבוי הצורות, הווריאציות האינסופיות שלהן, ייחודה של כל תצורה ברגע נתון , לבין האור האחד  המאיר בקביעות בצורות ומתנוצץ בהן, ובכך מאפשר לנו להבחין בן ומתוך כך גם לגלות ש"הַכֹּל אֵינוֹ כִּי אִם הִתְגַּלּוּת אַחְדוּתִית הַמִּתְרָאָה בַּנִּיצּוֹצִים שׁוֹנִים". (הרב קוק, אורות הקודש חלק א, עמוד טז.)